בשנת 2007 גורשו מישראל כ-4,000 מהגרי עבודה ללא היתר, מתוך 8,400 שנעצרו ונכלאו במתקני השב"ס. מדובר על גידול של כ-12% ו-33%, בהתאמה, לעומת 2006. כך עולה מדו"ח של התמ"ת. לפי הנתונים, גורשו מישראל ב-2007 רק 4.4% מבין העובדים ללא היתר.

למרות הגידול החד, בתמ"ת מדגישים כי מדובר בהמשך הירידה בשיעור המגורשים והכלואים לעומת השנים 2002-2004. לשם השוואה, ב-2003, שנה לאחר החלטת הממשלה על הקמת משטרת ההגירה, גורשו מהארץ כ-21 אלף מהגרי עבודה ללא היתר. עם זאת, ב-2007 חלק ניכר מהעובדים שוחררו בערבות, כלומר גירושם מהארץ נדחה, אך לא בוטל.

ההחלטה על הרחקת עובדים זרים מהווה חלק מתוכנית רחבה יותר של השבת מובטלים ישראלים לעבודה. לפי הדו"ח, תוכנית זו אכן תרמה לקליטת עובדים

גירוש העובדים הזרים בשנים 2002-2004 והקטנת מספר ההיתרים תרמו לירידה ניכרת בשיעור האבטלה של גברים ערביי ישראל, שהועסקו במשלחי יד "רטובים" בענף הבניה (טייחות, רצפות וכו'). הירידה הניכרת בממדי הגירוש בשנים האחרונות, תוך הגדלת מספר ההיתרים בענף החקלאות והסיעוד, האטו את המשך הירידה בשיעור האבטלה וככל הנראה אף הביאו להגדלתה. ב-2007 עמד שיעור האבטלה של גברים ערבים על 14.8%, בהשוואה ל-13.7% שנה קודם לכן.

לפי נתוני התמ"ת, ארצות המוצא העיקריות של הגברים שגורשו מישראל ב-2007 היו סין, תאילנד וחבר המדינות לשעבר, שמהן גורשו 33%, 17% ו-10% מכלל המגורשים בהתאמה. נשים מהפיליפינים מהוות את הקבוצה הגדולה ביותר מבין העובדות הזרות שגורשו מישראל בשנים 2005-2007 (מרביתן נשים שנכנסו בהיתרי עבודה).