$
בארץ

ניתוח כלכליסט

צמצום מספר החלטות הריבית: מהלך טוב, כל עוד אין סערה

בקרוב צפוי בנק ישראל להודיע על צמצום מספר החלטות הריבית מ־12 בשנה ל־8. הצעד זוכה לתמיכה גורפת במשק, והבנק יישר בכך קו עם רוב מדינות ה־OECD. עם זאת בתסריט של משבר הדורש שינוי מדיניות חד ומהיר, הבנק עשוי למצוא את עצמו מוגבל

מיקי פלד 08:0702.08.16

אם לא יהיו תקלות של הרגע האחרון, יודיע בנק ישראל בתקופה הקרובה על צמצום מספר הפעמים בשנה שבהן הוא מודיע על הריבית מ־12 כיום, כלומר כל חודש, ל־8 בלבד, כלומר כל חודש וחצי בממוצע. בשבוע שעבר ביקש הבנק מהבנקים המסחריים ליידע אותו עד כמה מהלך כזה מסובך טכנולוגית מבחינתם, שכן מערכות הריבית של הבנקים בנויות על הודעה כל חודש. נראה שהבנקים ישיבו לנגידת בנק ישראל קרנית פלוג שאין כל בעיה עם המהלך ובקרוב הוא ייצא לפועל.

 

קשה למצוא מתנגדים למהלך הזה, שעל פניו נראה יותר טכני מאשר מהותי. פרופ' רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי הרצליה, לשעבר חבר הוועדה המוניטרית של הבנק, אומר כי לדעתו המהלך הוא נכון: "מדיניות מוניטרית לא צריכה לעשות כיוון עדין כל חודש. אנחנו בתקופה של המון אי־ודאות, ולכן להכניס טיפה יותר יציבות למערכת זה דבר טוב. בנוסף, זה לא שבזמנים רגילים קורה הרבה. כלומר אין הרבה הערכות מצב כל חודש שמצדיקות הערכה חדשה של מצב המשק. אבל כמובן שאתה צריך להיות עם היד על ההגה כל הזמן, ואם צריך לעשות מהלך באמצע, אז עושים".

 

 

ריבית ככל העמים

 

ב־15 בספטמבר תתכנס הוועדה המוניטרית של הבנק המרכזי הבריטי בפעם האחרונה בכינוס חודשי. מאותו הרגע הכינוסים יעברו למתכונת של פעם בשישה שבועות, כלומר שמונה פעמים בשנה כמו שמתוכנן גם בבנק ישראל. בדו"ח שהמליץ על כך נכתב שקבלת החלטת ריבית פעם בחודש מכלה את משאבי כלכלני וחוקרי הבנק בהכנות הנדרשות לקראת כינוס הוועדה המוניטרית, במקום לבצע מחקרים מעמיקים יותר על מצב המשק הבריטי. בנוסף, נכתב שם שהמידע הסטטיסטי שעליו נסמכת החלטת הריבית מגיע תמיד באיחור, מכיוון שלוקח זמן לאסוף אותו. לכן ריווח החלטות הריבית יאפשר קבלת תמונה מעט עדכנית יותר על מצב המשק לקראת החלטת הריבית לחודש וחצי הקרובים.

 

הבנק אוף אינגלנד הוא מצטרף מאוחר לצמצום מספר החלטות הריבית. הבנק המרכזי של גוש היורו, ה־ECB, כבר שינה את המדיניות בשנה שעברה והצטרף בכך אל הפד האמריקאי, הבנק המרכזי של יפן ואחרים. הרוב המוחלט של מדינות ה־OECD צמצם מזמן את מספר החלטות הריבית.

 

פרופ' רפי מלניק פרופ' רפי מלניק צילום: אוראל כהן

 

ישראל נותרת אם כך בשורה של אוסטרליה (11 החלטות ריבית בשנה) ודרום קוריאה, ומדינות כמו טורקיה, צ'ילה, הונגריה ופולין.

 

אז כן, אין ספק שהכוונה של בנק ישראל נסמכת על מה שכבר הפך לקונצנזוס בקרב בנקים מרכזיים במדינות המערב. אלא שרובם של הבנקים הללו הם בנקים של משקים גדולים, ואינם דומים לישראל. אפשר להמשיל את ההבדל במקרה הזה לאופן השונה שבו גל בים משפיע על תנועה של אונייה גדולה לעומת ההשפעה של אותו גל על סירת דייגים. ישראל, כמובן, היא הסירה הקטנה, ואם לדוגמה מיתון מתרחש באחת מהמדינות שישראל נוהגת לייצא אליהן חלק גדול מכלל היצוא, או שחלילה אירוע גיאו־פוליטי שלילי מתרחש, ההשפעה על ישראל עלולה להיות גדולה יותר מאשר ההשפעה על בריטניה או ארה"ב.

 

אחרי הכל, במקרה של אירוע כלכלי חריג שדורש מעורבות של הבנק, הוא תמיד יכול לכנס ישיבה שלא מן המניין של הוועדה המוניטרית ולקבל החלטה, כפי שגם עשה בעבר. אבל, וזה האבל הגדול, במקרים כאלה עצם הפגישה שלא מן המניין עשוי לעורר הדים כה רחבים שההשפעה על שוק ההון בטווח הקצר תהיה כזו שכל צעד שהבנק ינקוט יצטרך להיעשות בדחילו ורחימו. במילים אחרות, במצבי קיצון הוועדה המוניטרית של הבנק עשויה למצוא את עצמה נוקטת צעד מינורי יותר מאשר היתה רוצה אלמלא החשש מהשפעת יתר בטווח הקצר. לכן כל עוד החלטות הריבית מלכתחילה לא אמורות להיות חדות למעלה או למטה, צמצום המספר שלהן בשנה לא צפוי להיות בעל משמעות גדולה. אבל בתסריט עתידי שבו ההתערבות תצטרך להיות חדה — וצריך לומר שלא היו הרבה דוגמאות כאלה בישראל בעשור האחרון, גם לא בעת המשבר של 2008 - בנק ישראל למעשה מגביל את עצמו.

 

"יותר מידע, פחות עמימות"

 

אלכס ז'בזינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, סבור גם הוא שמדובר במהלך הגיוני ונדרש, אבל לדבריו הבעיה נמצאת במקום אחר. "פחות חשוב לי אם זה פעם בחודש או פעם בחודש וחצי. מה שאני הייתי מעדיף הוא שכאשר בנק ישראל מפרסם את החלטת הריבית שלו, שיעשה את זה יחד עם מתן כמה שיותר מידע, שכיום נשמר בעמימות מסוימת. לדוגמה הבנק דיבר הרבה פעמים על כך שהוא ישתמש בכלים שונים אם הוא יידרש לכך עקב מצב המשק. אני הייתי רוצה לשמוע מהן הסיבות שהוא ישתמש בכלים כאלה. הנגידה אמנם רמזה במסיבת העיתונאים שכינסה לפני חודש שסיבות שכאלו יכולות להיות הרעה בשוק העבודה או הדיור, אבל לא יותר מכך. לכן בתור חזאי הייתי מעדיף שאיכות ההודעות תהיה טובה יותר במקם לספק הודעה שחלק גדול מהמידע שמופיע בה כבר פורסם על ידי הלמ"ס וגופים אחרים".

 

השיתוק הממושך בוועדה המוניטרית ייגמר בקרוב

 

מילוי השורות של חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, זו שקובעת את הריבית במשק, עשוי לצאת לפועל אחרי שנה וחצי של שיתוק. לפני כשבוע אישרה הממשלה את המלצת שר האוצר משה כחלון למנות שני חברים לוועדת האיתור לבנק ישראל, אחרי שבינואר מונה לתפקיד יו"ר הועדה עו"ד שוקי למברגר, המשנה לשעבר לפרקליט המדינה.

 

שני החברים שיצטרפו ללמברגר הם משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום הנאמן מטעם משרד האוצר למניות כלל ביטוח ואחד הבעלים של החברה שמקימה את תחנת הכוח הפרטית בבאר טוביה, וד"ר אפרת טולקובסקי מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ומנהלת מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן וחברת מועצת העיר תל אביב מטעם סיעת מרצ.

 

 ד"ר אפרת טולקובסקי ד"ר אפרת טולקובסקי צילום: אוראל כהן

 

הוועדה המוניטרית מונה כיום ארבעה חברים — הנגידה ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגידה ד"ר נדין בודו־טרכטנברג, ראש חטיבת המחקר פרופ' נתן זוסמן ופרופ' ראובן גרונאו כנציג ציבור — במקום שישה, אחרי שפרופ' רפי מלניק ופרופ' אלכס צוקרמן סיימו את הקדנציה שלהם כנציגי הציבור בוועדה. מי שהיו אמורים למצוא להם מחליפים הם חברי ועדת האיתור הקדמת, בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד, אך ועדה זו פוזרה לאחר התפטרותו של וינוגרד, ככל הנראה בשל חילוקי דעות עם הוועדה לבדיקת מינויים בשירות הציבורי על זהות החברים בוועדה המוניטרית.

 

ועדת האיתור של למברגר תצטרך למצוא גם נציגי ציבור למועצה המינהלית של הבנק, שמהווה מעין דירקטוריון של הבנק. אחד מנציגי הציבור צפוי להחליף בתפקיד את מנכ"לית אינטל ישראל מקסין פסברג, שכבר סיימה את הקדנציה שלה במועצה. 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x