סטודנט,
(20.11.09)
26
תנו ציון לתגובה זו:
1. כל מילה בסלע
מאמר מרתק ונוקב.
כתוב היטב ומעורר מחשבה- אכן נערים רבים נמצאים במצב כזה.
החברה הופכת יותר יותר כזו שמקדשת את ה״אני״. לא פלא שנערים רבים לא רואים עבודות רבות כראויות לאותו האני הקדוש.
לצערנו, הצבא, שבימים כתיקונם ״יישר״ גיבנות רבות, נמצא בפחד מתמיד מהתקשורת (עיין ערך התפטרות תא״ל פארס) ומ 40,000 עורכי הדין (עיין ערך עו״ד הבזויים שהגיעו לשער בסיס הטירונים ניצנים).
התוצאה היא אכן דור שלם של בני 30 שמתלבטים מה לעשות אחרי הצבא -
אך לידיעתו של אהוד בנאי - הם כבר לא ישנים על הספה בבית הוריהם אלא דווקא בדירה שכורה בתל אביב אותה הם מממנים ע״י משכורתם הזעומה מעבודתם הזמנית -
הכל - עד לכניסה לבית האח הגדול.
סטודנט,
טכניון
(20.11.09)
19
תנו ציון לתגובה זו:
2. נכון ולא נכון
אכן דרוש ניעור רציני להרבה מאוד אנשים. אך הדרך האחרונה לעשות את זה איננה הטפות מוסר מצד כל מיני מנכ"לים למיניהם שחיים חיים מלאי מותרות ( שהם פר הגדרה משהו שניתן לוותר עליו) ועושים נונונו לכל השאר שלא מסכימים להיות העבדים שלהם.
תנהיגו בדוגמא אישית לא בצדקנות מזויפת.
דביבון,
(20.11.09)
19
תנו ציון לתגובה זו:
3. יש אפילו בתי השקעות שהם זומבים
שמות אווריריים שאין מאחוריהם יותר מכמה שקלים ופרעושים.
גלי,
חיפה
(20.11.09)
6
תנו ציון לתגובה זו:
4. תודה על המאמר - אני מכירה מישהו כזה רק שלא ידעתי להגדיר את מצבו עד שקראתי פה.
שי,
ניו יורק
(20.11.09)
4
תנו ציון לתגובה זו:
5. נכון מאוד
תופעה שהולכת ומתגברת בגלל עצלנות ודישון יתר של ההורים בגיל צעיר
התחביבים של בני הנוער הופכים להיות בהיה בטלוויזיה במקום יצירה ופרודוקטיביות כלשהיא, אפילו לביים סרט ל YOUTUBE כבר יותר טוב מלצרוך מדיה 24 שעות.
לא כל הנוער ככה, אבל רבים מהם מפחדים ליזום ומפחדים מתחרותיות, הכתב צודק ב 100%.
רן,
(20.11.09)
38
תנו ציון לתגובה זו:
6. אל מנכל בית ההשקעות הנכבד! אולי אתה ודומיך הם אחת הסיבות לתופעת הזומביות?
אתם, שמקדשים רק כסף וכסף, תורמים בכך לכניסה למירוץ המטורף הזה שרבים נופלים ממנו או מוותרים עליו מראש. אובדן הערכים בחברה שלנו הוא גם (ואולי בעיקר) בגלל אותה ראיה צרה שלך ושל חבריך דרך משקפי הכסף. לאן הגענו אם אחד כמוך מותח עלינו ביקורת. עדיף שתחשוב קודם איך אנשים כמוך תורמים למצב הקלוקל לפני שתבוא בטענות למי שנפגע ממנו!!!
רון,
(20.11.09)
-2
תנו ציון לתגובה זו:
7. מסכים עם מספר 3
כל חברות הכלכלה ופיננסים האלו ממש רוחות רפאים
אלכס,
מרכז
(20.11.09)
2
תנו ציון לתגובה זו:
8. שמרתי ב"מועדפים". אי אפשר לכתוב טוב יותר על הנעשה בחברה הישראלית.
אין גם טעם לחזור על תגובה מס' 1.
ודוגמאות מהמציאות לא חסר לאף אחד.
הובו,
(20.11.09)
1
תנו ציון לתגובה זו:
9. כתבה לא מקצועית ומלאה בהכללות
בלי סטטיסטיקות, בלי נתונים, בלי חוות דעת של אנשי מקצוע.
מנכ"ל חברת פיננסים נהיה פתאום סוציולוג ופסיכיאטר? לא קונה את זה.
גם אם דחקו אותו,
(20.11.09)
8
תנו ציון לתגובה זו:
10. הזומבי הוא תוצאה של קפיטליזם אכזרי
בעבר היו מקומות עבודה אנושיים שלא רק סופר מן יכולים לעבוד בו . סיימו תוארים בהצטינות יתרה והם מוכנים לעבוד 7 ימים 24 שעות .
כמו שמנכלית אינטל חושבת שזה טוב . בשכר של עבדות
לוא חזרנו לימי ישראל הנורמלית אי שם בשנות ה70 לפני ההשתלטות של השוק החופשי שנות ה90 של ההפרטות . אז היית עבודה נורמלית גם לאנשים נוספים כי הגאון היה הולך הביית ב4 ושני לא גאונים היו ממשיכים את עבודתו . אך זה לא חסכני .לעולם הקפיטליסטי החזירי.
בסוף תהייה מהפכת זומבים כמו המהפכה הצרפתית כי השעמום מסוכן בפרט כשמצטרף לזה רעב .
אנחנו כבר רואים את ניצני האלימות בעולם ואצלנו .
ישי,
חיפה
(20.11.09)
4
תנו ציון לתגובה זו:
11. המאמר הטוב ביותר בעשור האחרון-כל הכבוד לך מיכאל
חברים תתחילו להפנים ולפקוח עיניים...אנחנו נרקבים
לפני שיהיה מאוחר מדי, תפסיקו לצפות בזבל הזה ואל תתנו לזה יד.
עוד מהנדס חכם,
קריות
(20.11.09)
10
תנו ציון לתגובה זו:
12. רבותי כולכם צודקים, המתירנות של ההורים (שאגב היא ורק היא הבעייתית פה) משפיעה
מערוצי ה"תוכן" שריקים מתוכן , ראליטי שהינו תכלית העיוות - כנ"ל לכל הטל-נובלות , אני כן מאשים את הטלוויזיה, אבל יותר מזה.... אני מאשים את כל תרבות הצריכה הקאפיטליסטית - כן ... מה לעשות - אנחנו הולכים לאבדון עם כל הרדיפה אחר הכסף, הרדיפה אחר האושר (שהוא ללא ספק קשור לעושר), אהבה ?! הצחקתם אותי - היום הבנות רודפות אחר הכסף... רומנטיקה ?? חחח (כל גבר ... אם נשארו כאלה , יגיד לכם שהוא מעדיף ללכת לישון מאשר להתחיל לחזר או לחזור הבייתה לאישתו הכעוסה עליו כי הוא משקיע בעבודה יותר מאשר בה ובבית...).
העולם הזה הפך למזמן לרדיפה ותחרות קשה מנשוא... אני הייתי זומבי , אני בן 30 ו כבר הייתי בצבא, עבדתי בכמה עבודות - גם המכובדות שבהן - כן כן היי-טק , מצאת החמה ועד צאת הנשמה... עזר לי במשהו ?! לא - רק הרס לי את הבריאות בשביל עוד 1200 שקל שאותם בוודאי אוציא על טיפולי גב ומפרקים בגיל מבוגר יותר אחרי שיותר מידי פעמים העדפתי לשבת מול מחשב 13-14 שעות ולסיים עוד שורת קוד מאשר לחיות נכון - לאכול, לישון, ולטפל בעצמי.
נו אבל מה לעשות ... כמו בכל מקום יש את אלה שפורשים מהר יותר וכאלה שפורשים מאוחר יותר מה שלא יהיה - העולם הולך ומדרדר... על זה אין בכלל ויכוח...
אריק דורון,
(20.11.09)
8
תנו ציון לתגובה זו:
13. החברה המודרנית מתקשה לספק משרות של קיום בכבוד אז אתם מתעסקים עם זומבים?
לא שהתופעה אינה קיימת, אבל קיימת תופעה גדולה וחשובה בהרבה, שבה רוב תחומי העיסוק עוברים לתאגידים גדולים. מלבד מנהלי התאגידים, העובדים "הפשוטים" מועסקים בהם בתת תנאים, כאשר רוב העובדים הללו שעובדים במשרה מלאה, אינם מסוגלים לפרנס את משפחותיהם בכבוד! זוהי תופעה הרבה יותר נפוצה, והרבה יותר חשוב לטפל בה, כיוון שהיא תגרום לקריסה חברתית!
אמא לילדים נורמטיביים,
(20.11.09)
4
תנו ציון לתגובה זו:
14. היום זומבים אתמול הומלסים שלשום קלושארים
תמיד היו ותמיד יהיו אנשים שמתקשים להתמודד עם הסטנדרטים של הסביבה שלהם ובוחרים או נאלצים לחיות בשוליים.
השוליים האלו יכולים להיות, היו בעבר, ומן הסתם יהו גם בעתיד- הרחוב, מתחת לגשר של הסיין, או על הספה של ההורים.
אז היום הם גם יכולים לבלות את זמנם בבהיה במסך. לא הבדל מהותי .
ככה זה. יש אנשים שמתנהלים במיינסטרים ויש כאלו שמתנהלים בשוליים.
אין חדש תחת השמש.
הדר גולדמן,
(20.11.09)
0
תנו ציון לתגובה זו:
15. מדויק
כתבה מדוייקת. אין ספק ששלל סיבות שונות מביאות למצב זה, אך עצם העלאת הנושא בצורה מודעת על סדר היום כבר עושה נפלאות. מהתגובות הקודמות לי אני מבין שקיימת חרדה אולי אף לדוש בנושא. מה שעוד יותר מקסים בעיני, שדווקא מנכ"ל של בית השקעות נותן אובזרבציה לתופעה חברתית-פסיכולוגית זו, מה שמראה, שהכותב הוא בוודאי אדם מעניין בעל ספקטרום רחב על החיים.
דובון,
מרכז
(20.11.09)
-1
תנו ציון לתגובה זו:
16. אני בן 33
ומצטער... אבל לא מכיר אפילו לא אחד שמתאים לתיאור שלך (ואני מכיר כמה אנשים...)
בטוח שיש כאלו, אין ספק שבכל חברה יש תפוחים רקובים, אבל בטח לא בממדים שתיארת.
אני דוקא מכיר מאות אנשים בני 20-30 ומעלה שלמדו/לומדים, עובדים, מקימים משפחות ובתים, נאבקים (כן, במדינה הזאת צריך להאבק) על עצמאותם הכלכלית והולכים עם כל הכוח קדימה, למרות כל הזבל שיש במדינה.
אז איפה כל הזומבים שאתה מתאר???
נניח שאתה מכיר שלושה... אז על זה לעשות כתבה? "התופעה מתרחבת..." - אם היא כ"כ רחבה, איפה הם כל אותם הזומבים?
אולי הם בעיירות פיתוח ולא מצליחים למצוא עבודה? אולי הם מאוד מנסים אבל לא מצליחים למצוא עבודה שתכניס להם יותר משכר מינימום ותאפשר להם להקים משפחה? אז אלו - באמת אפשר להבין אם הם שוכבים על הספה בבית הוריהם.
אולי פשוט מנכ"ל של חברת השקעות יתעסק במה שהוא באמת טוב בו - כלכלה ולא יפרסם מאמרי אימה בנושאים רחוקים ממנו???
אמיר,
רעננה
(20.11.09)
4
תנו ציון לתגובה זו:
17. אני זומבי
בן 29(למרות שאני עובד ולומד בנתיים משהו שלא מתאים לי)
המצב שלי נובע בעיקר כי אני בחור עדין וביישן
זאת הרגשה קשה. אני מרגיש שאין מקצוע אחד בעולם שאני אוכל להתפרנס ממנו
כל יום עובר וההרגשה שגורלי הולך ונחתם לעבוד בעבודה פיזית כל חיי.
אודה לכם אם תתנו לי עצות
סקרן,
(20.11.09)
0
תנו ציון לתגובה זו:
18. ל1 - מעניין מה שכתבת . לא מכיר את הסיפור על עו"ד שהגיעו לבסיס הטירונים בניצנים
אתה יכול להרחיב ?
זומבי בהתהוות,
(20.11.09)
9
תנו ציון לתגובה זו:
19. כיף להיות זומבי! מה כבר יש לחפש בחוץ? רוע? אלימות? תחרותיות? עדיף לשבת בבית!
למזלי אני כבר עובד שנה מהבית, לא מרוויח הרבה, אבל נהנה מכל רגע, רוב הזמן אני בבית ,טלוויזיה, עובד קצת, עוד פעם טלויזיה, אינטרנט, אוכל,עבודה, פעם ביום יוצא לסיבוב קטן! ממליץ לכולם!!
דרור,
(20.11.09)
18
תנו ציון לתגובה זו:
20. זה בא משולב בתופעה שלישית- עבדות מודרנית
בימינו, שלחיות נהיה יקר יותר והשכר מצטמצם (בכוונה, יש לציין), צריך לעבוד 200 שעות בחודש בשביל לחיות. לכן, ההורים אינם נמצאים שם בשביל לדחוף את הילד החוצה. מקורם של התופעות האלה נובע מכך שההורים כבר אינם משקיעים יותר זמן בילד, לא מחנכים אותו. מערכת החינוך הדרדרה, ובמלוא הכנות, גם לפני 10 שנים שאני הייתי חלק ממנה, לא הרגשתי שהיא עושה משהו מועיל. ההורים כבר אינם זמינים, ואין מי שיחנך את הילדים להיות בני אדם יותר- לכן הילדים יוצאים חארות ואחרי זה הולכים ומשתכרים ודוקרים מישהו (יש לציין, שזה לא אשמת האלכוהול, שלא עושה דבר מלבד לחשוף את טבעו האמיתי של האדם, לכן אני חושב שהחוקים והקמפיינים האידיוטים שעושים עכשיו נגד האלכוהול הם סתמיים ופופוליסטים). הזומביות נגרמת מכך ש1) ההורים כבר אינם נמצאים שם בשביל לדחוף את הילדים שלהם החוצה, עם חוגים, תנועות נוער וספורט. נכון, שכיום יש 400 ערוצים ואינטרנט נגיש (לפחות עכשיו, לפני שהליכוד יצנזר אותו), והאופציה להיות זומבי נגישה יותר מבעבר. אבל חסר את הכוח, ההורה הנודניק, שלוחץ על הילד שלו ללכת לחוגים אידיוטים. ההורה עובד 200 שעות בחודש, כדי שהילד יוכל לחיות ברמה סבירה עם 400 הערוצים האלה והאינטרנט, שמלבד היותם יוצרי זומבים, הם גם כלי תקשורת לא פחות חשוב מטלפון ומהווים בפני עצמם גישה לעולם. אז כן, כמו תמיד, אשמת ההורים ואשמת המדינה.
אני גדלתי בימים שהיו רק 90 ערוצים בקופסא השחורה והיה מחשב עם משחקים, אבל בלי אינטרנט. מצד שני, עדיין, הייתי יוצא כל יום החוצה לפארק לשחק כדורגל עם החברים. היה את אמא, שעבדה "רק" חצי משרה, שתציק לי- תלך לנוער העובד, תלך לפינג פונג, תלך לקיטנה, אל תשב מול המחשב כל היום. ערכים כמו עבודה קשה, מוסריות והתחשבות בזולת, לומדים רק בבית. בטח לא בבצפר או בעולם האמיתי, איפה שתמיד תפגוש ערסים שגודלו על ידי ערסים שמתייחסים לכולם כולל לחבריהם כמו חרא. יש דברים שמגיעים רק מהבית, ואם לא קיבלת אותם מוקדם, אז באסה חסה, יצאת זומבי או התוצאה היותר מטרידה- רוצח.
ליצי,
(20.11.09)
9
תנו ציון לתגובה זו:
21. הורגים את השליח
במקום להתמודד עם טיעונים אמיתיים ונכונים אתם תוקפים את מי ש"העז" להעלות אותם. אני בטוחה שכל אלו שמתרעמים על מקצועו ופרנסתו של הכותב, שאינם רלבנטים כלל, מחביאים בארון שלהם זומבי קטן משלהם.
אבל זו אחת הבעיות העיקריות של התרבות המודרנית. אסור להגיד את האמת. "שלא ייפגעו", "זה לא עניינך..", "הזמן יעשה את שלו.." ככה פסיכולוגים חינכו אותנו לגדל את הילדים שלנו וככה מורות בבית ספר לא מתקנות שגיאות כתיב וככה אף אחד לא מגיע לשום מקום.
אה, סליחה, לא אף אחד. הנה ההיא מהישרדות, היא מאוד מצליחה, יש לה תוכנית בטלוויזיה בין ארבע לחמש שבה היא מלהגת עם מרואיינים עילגים על דברים ריקים לחלוטין.
ארז,
תל אביב
(20.11.09)
3
תנו ציון לתגובה זו:
22. הזומבים משיבים מלחמה שערה
קראתי את המאמר וכרגיל התפעלתי מיכולתו של כותב להצביע לא רק על מערומיו של המלך, אלא גם על הגורמים לחשיפת הערווה:
כמו גלי מחיפה יכולתי לגלות תוך כדי קריאה ש"דברים מסוימים" הם תופעות ותהליכים שלא רק שיש להם גורמים ברורים, אלא שיש מה לעשות נגדם, שהחברה הישראלית היא לא חסרת אונים, אלא רק חדלת מעש.
ואז עברתי לתגובות. בתגובות מצאתי בדיוק את אותם הזומבים: אנשים שלא רוצים לקחת אחריות, שלא מוכנים לעשות מעשה ושהם אפילו פחדנים מידי מכדי להודות באמת הזאת שהכותב היטיב לזהות ולנסח.
תחת זאת (ואולי לחלק מביטוי זה יש כאן משמעות נוספת), הם בוחרים להמשיך להטיל אחריות על אנשים, על "כסף" ועל דברים אחרים. רק לא על עצמם.
זומבים, אתם זומבים!
איאן קי,
מרכז
(20.11.09)
7
תנו ציון לתגובה זו:
23. לא רק בני נוער - גם בני 40+
אשתי, יפה מוכשרת וחרוצה, הפכה להיות זומבי. הילדה בת 14 אך היא יושבת בבית "כי הילדה צריכה השגחה", לא מוכנה לעבוד, ולמלא את זמנה מתקשרת כפי שנפוץ היום עם מלאכים, אך עוסקת בעיקר בהטלת קללות ושליחתם לנקום את נקמותיה. אין לי ספק כי מדובר בחרדה, חוסר בטחון, וחוסר מוכנות להתמודד. אני תוהה אם אני לבד פה...
ארי,
(20.11.09)
5
תנו ציון לתגובה זו:
24. OK אז איך מטפלים. מה עושה המשפחה המסכנה כדי לחלץ ילד מזומביותו?
אז לצה להתאמץ?,
(20.11.09)
2
תנו ציון לתגובה זו:
25. קריירה,כח,כוחנות,כסף שעות עבודה ארוכות ולעיתים סתמיות("ישיבות") איכות חיים זבל
שרון,
(20.11.09)
-4
תנו ציון לתגובה זו:
26. החברה המודרנית לא חייבת כלום לאף אחד
כל אדם חייב לקחת אחריות על מציאת ערך ומשמעות לחייו. אם יש כסף מיותר שבתורו מעניק זמן פנאי, יש המון דרכים למלא אותו דרך עזרה לקהילה למשל.
אותו אדם החתום על המאמר מעניין כמו השלג שאשתקד בחרמון, אותי מעניין לדעת מה עשתה החברה שלו על מנת לשנות. לעמוד בכיכר העיר ולצעוק שהמלך הוא עירום לא מקדם איש לשום מקום (חוץ כמובן מפרסומת לא סמויה באתר חדשות מוביל.)
אני מזהה בכתוב אוכלוסייה מאוד ספציפית, ייתכן תל אביבית במיקומה או במהותה הבורגנית, כי הרוב המוחלט של תושבי ישראל נמצאים תחת נטל כלכלי שלא מאפשר לגדל ילדים זומביים, ואם כן, הרי זאת אחריותם. יש מקום רב להורים בסיפור הזה. בעידן בו הורים מכלים את רוב שעות היום במירוץ עכברים מטורף, לא פלא שילדים יוצאים חסרי הכוונה, רצון ומוטיבציה לקום מהספה.
רצוי שאנשים עם אמצעים, כמו הכותב וחברתו, יעשו מעשה על מנת לשנות את התמונה העגומה. לכתוב מאמר כזה לוקח 6 דקות, לעשות זה תהליך לשנים, אבל בינינו, למי יש חשק לעוד מחויבות.
מאור,
לא רלוונטי
(20.11.09)
3
תנו ציון לתגובה זו:
27. מר תבור
מעניין, כתוב בחדות ומלא בהבחנות שניכר שהושקעה בהם מחשבה ארוכה.
ניכר, מר תבור, שאתה מוצא סיפוק אמיתי מחוץ לתחום עיסוקך - כמו גם שאתה מבלה זמן רב בחשיבה על נושאים שמאתגרים מושגם כמו יעילות, תחרותיות, משמעות והצלחה.
אני לא יודע למה, אבל אני מרגיש מחוייב לתת לך עוד דחיפה קטנה. תחליף עבודה, אתה מתבזבז במקום שכבר לא מכיל את תחומי העניים המהותיים שלך.
בכל מקרה, תודה על קריאה מעניינת.
אחד,
(20.11.09)
5
תנו ציון לתגובה זו:
28. שטויות במיץ
רוב אותם "זומבים" דוקא כן עובדים, הבעיה היא שאנשים מסוגך, מכאל תבור, גרמו למצב במדינה שאדם צעיר יכול לעבוד בעבודה קבועה אבל רק לחלום על לקנות בית משלו ולפרנס משפחה בכבוד, לכן מה שנשאר לו זה לגור אצל הוריו או לשכור דירה קטנה ולהשאר ביאושו.
פעם אדם צעיר יכול היה למצוא עבודה שתפרנס אותו בכבוד גם מחוץ להייטק, היום מעמד הביניים כמעט ולא קיים.
1העם,
(20.11.09)
-1
תנו ציון לתגובה זו:
29. למה שאתה קורא זומבים אני קורא חוסר תקווה -ההמשך בתגובה
למר תבור הנכבד,
כתבתי בכותרת שלמה שאתהב קורא "זומבים" אני קורא חוסר תקווה.
לא אלאה אותך בפרטים כי התעייפתי מכך ולכן אכתוב בתימצות.
אני הייתי "זומבי" בעברי, בחור שגדל ב"שכונת שיקום" ביפו בן לאב ממפקדי האצ"ל.
אך מה לעשות שהייתי ממוצא "מזרחי" והאפליה (כן היא עוד חיה ו"בועטת", בועטת בי ושכמותי.
משום מה כל הדלתות היו די סגורות בפניי (אשמח לספר לך איך, כמה ולמה במקום אחר)
למרות שאני בחור מוכשר אנשים עם שם משפחה שמסתיים ב: "ברג" או "זון" ועוד דומים להם תמיד יהיו מקדימה.
אז מתוך ייאוש (מכיר את זה? שאתה מוכשר אך כל הדלתות ננעלות בפניך???....) פשוט הרמתי ידיים כי כמה אפשר להילחם באוניברסיטה שאין לך כילים להצליח? כמה אפשר לעבוד בעבודה שלא תקדם אותך אפילו לקנות לעצמך איזה טרנטה??? (לא חלילה איזה רכב חדש? כמו שאתה בוודאי מכיר) אז מה הטעם הרי ממילא זאת מדינה שבה אני "אזרח" רק בקלפי ובפועל אזרח סוג ז'.
אז כמו שאומרים אצלנו בשכונה:"בחייאת, קח את התיאוריה ש'ך ולך תמכור אותה לאיזה אהבל!"
אם תרצה פעם לדעת משהו אמיתי מהחיים שיפריך את התיאוריה צור איתי קשר ונדבר.
שבת שלום.
1העם
שיאשימו רק את עצמם,
(20.11.09)
2
תנו ציון לתגובה זו:
30. חלק ניכר מהסיבה - סלחנות של הורים רופסים שפשוט מפחדים שהילד לא יאהב אותם אם לא יקבל הכל
פסיכולוג,
(20.11.09)
2
תנו ציון לתגובה זו:
31. לדעתי ההגדרה שלך שגוייה
לא מדובר ב"זומבים" אלא באנשים שמתקשים להשתלב במעגל התרבותי שמקדש את הכסף, משחקי השקעות על נייר ואת העבדות המודרנית. אלה אנשים שלא מסוגלים למצוא מקום במעגל הזה אבל אין להם עדיין אף אלטרנטיבה שפוייה אחרת.
אולי הם האנשים החדשים?
פוליצר,
מרכז
(20.11.09)
-4
תנו ציון לתגובה זו:
32. אמרת "מדינת רווחה", אתה חי בישראל ?
למצוא הסבר לתופעה בעובדה שהמדינה עוזרת או לא עוזרת, זה הזוי.
נאה דורשת,
(20.11.09)
4
תנו ציון לתגובה זו:
33. Don"t shoot the messenger הכותב רק האיר את התופעה
אני לא מבינה למה תוקפים את הכותב, הוא בסך הכל מפיץ אור על התופעה, לא בהכרח גרם לה.
תוכניות משתקות מח כמו ה"אח הגדול" "השרדות" ועוד תכניות ריאליטי חסרות תוכן אך מלאות אדרנלין הם הבעיה. ישראלים משווים עצמם כל הזמן, ותכניות אלה הציבו להם רף (עלוב ביותר) להשוואה. אבוי לנו , אנה אנו באים עם תכניות כאלה.
ליוצרי התכניות יש אחריות כלפי הצופה, להעשיר, לחנך, ליידע, מה בתכניות ריאליטי מספק העשרה , חינוך או יידע?? כלום! יצירת תכניות מסוג זה היא עבריינות לשמה. רק שאת הישראלים קל להרשים..שים להם פלזמה, ריהוט מודרני ומטבח משוכלל והם מאוהבים!
הגיע הזמן לתכניות היסטוריה, כמו בביביסי, תכניות ארכיאולוגיה שיתנו קצת ענין ואולי אף ינטעו איזה גרעין של תקוה שיש מה לעשות. הזומבי המדובר בכתבה הוא פרי של תכניות משתקות מוחין וספקיות אדרנלין זול.
גיל,
רמת גן
(20.11.09)
-7
תנו ציון לתגובה זו:
34. אולי ננסה קומוניזם ?
אלון,
(20.11.09)
0
תנו ציון לתגובה זו:
35. פעם קראתי שיש לארה"ב נשק סודי שהופך את חיילי האויב לזומבים בעת מלחמה...
תמר,
גבעתיים
(20.11.09)
4
תנו ציון לתגובה זו:
36. אלכוהול סמים סיגריות מוח צלוי מהסלולרי ג'אנק פוד חוסר שינה טלויזיה זבל. מה הפלא ?
בשר תותחים,
ארץ סדום ועמורה
(20.11.09)
-1
תנו ציון לתגובה זו:
37. זה בגלל הפמיניזם בבית ובעבודה, שאין יותר בשביל מה לחיות
(20.11.09)
-5
תנו ציון לתגובה זו:
38. על מה אתה מדבר? הפכת פסיכיאטר?
זומבי זו הגדרה נכונה - אבל זהו מצב נפשי פסיכאטרי, כמו דיכאון. הם חיים בסדר בסביבת המשפחה כל עוד שלא מופעל עליהם לחץ. אולי אתה מכיר כאלו, כי אתה מודע לנושא - אבל קשה לי להאמין שאתה חי עם אחד כזה.
קרוב משפחה שלי הוא כזה. הוא הפך כזה עוד הרבה לפני תרבות הריאליטי שאתה מתלונן עליה. הוא מקסים וחכם ומדהים - אבל לא עושה כלום עם עצמו. זה כאב לב משפחתי, ודאגה נון-סטופ להוריו ומשפחתו - אבל אין לכך שום קשר לריאליטי ו-400 ערוצים או עילגות. בוודאי שאין לכך קשר לבתי השקעות ופיננסים.
גיא,
(20.11.09)
5
תנו ציון לתגובה זו:
39. כבר במועדון קרב שיצא בעשור הקודם עסקו בתופעה
"Our generation has had no Great Depression, no Great War.
Our war is spiritual. Our depression is our lives."
~Tyler~
מאיר,
קרית השרון
(20.11.09)
33
תנו ציון לתגובה זו:
40. לכל מטבע יש 2 צדדים
יקירי , אכן התופעה הזו קיימת במלוא עוזה, לא לכולם יש את הכוחות והמרפקים ואת התעוזה והביטחון העצמי כדי להסתגל לחיים מודרניים בהם אתה מפרנס משפחה ונמצא בעבודה תובענית מאוד שתמיד מסתכלת עליך בזכוכית מגדלת ומנסה למקסם את רווחיה על גבך.
לא פשוט להיות בחור רגיש /עדין הומאני בחברה של היום, לא פשוט להיות בחור בינוני.
לא פשוט להיות בחור שהיה בעבר ילד מפונק מאוד שקיבל הכל מההורים. שלא קיבל ורכש מושגים במשמעת עצמית ובהתבגרות בריאה.
אבל הצד השני הוא באמת הטירוף של החיים שלנו הרצון למקסם את החיים מכל כיוון הוא אכזרי מאוד.
אנשים עובדים ביום 10-12 שעות ביום וחיים כמו זומבים מהלכים. גם מי שעובד כמו חמור ומגיע הבייתה בערב הרוג ואין לו זמן לעצמו ואין לו זמן להסתכל קצת פנימה ,לתוך נבכי נפשו, הוא זומבי מהלך! אז הוא זומבי משודרג עם ג'יפ או רכב ליסינג.
לכן אני בחרתי גם לעצור את המירוץ הארור הזה אחרי ריבוי תארים וחיפוש אחר ג'וב בתחום התעשייה (כלכלה וכד') ואני פניתי לכיוון אחר שהרבה יותר מתאים לי והוא תחום טיפולי , אני רוצה להיות מטפל, לעבוד 5 גג 6 שעות ביום, בשאר הזמן אני אעשה דברים שאני אוהב, אקדיש זמן למשפחה שלי , לעצמי, להתקדמות הרוחנית שלי.
אני מקווה שהדבר יעלה על מסלול , מה שבטוח שהתואר שלי בכלכלה ישאר בבוידעם , אני מקווה לכל החיים.
אור,
(20.11.09)
-2
תנו ציון לתגובה זו:
41. זה הכל תודות לביבי ולקפיטליזם שהוא מייבא לנו מאמריקה!
גם התופעה הזאת הופכת אותנו להיות "כמו באמריקה"! ממש כמו שרציתם להיות.. היידה ביבי!
מיכל,
מרכז
(20.11.09)
3
תנו ציון לתגובה זו:
42. תודה לרן תגובה 6 אכן אנשים כמו הכותב תורמים למצב
לא מפתיע שהכותב הוא איש כלכלה ופיננסים. ואולי הזומבים רואים את המציאות נכון יותר? מעבר לבועת הכספים והריצה אחרי ממון תוך הקרבת הנשמה? העבודה בעיניים על כולנו עם בורסה דוהרת ובנקאות קורסת? לא רק הזומבים רואים שאין כאן עתיד , גם הנורמאלים רואים איך המדינה נשלטת על ידי 6 משפחות שגורפות את הכל ומאות חברות השקעות שעושות כסף על גבינו. נמאס....
מיכאל תבור,
(20.11.09)
4
תנו ציון לתגובה זו:
43. לרן מתגובה 6 - למה נראה לך שאני מותח עליך ביקורת, גם אם אתה יושב בבית בחוסר מעש
אני מתאר תופעה שהתברר לי שהיא רחבה יותר ממה שנוטים לדווח אודותיה, אם בכלל. היא מאמללת הורים ומשפחות. ולמרות שיש כאלה הסבורים שבידי ההורים נמצאים כל הפתרונות, אני אישית סבור שהורים רבים, גם אם הם עושים מאמצים ניכרים, נתקלים לעיתים באתגרים הגדולים על מידותיהם.
כמו כן העובדה שאתה משוכנע שאני רואה את הדברים דרך משקפי כסף בלבד, אינה נובעת מהיכרות אישית? הלא כן?
עמרי,
עמק יזרעאל
(20.11.09)
5
תנו ציון לתגובה זו:
44. הכתבה עוברת ליד אבל לא נוגעת בנקודה המהותית.. כנסו
החברה המערבית של ימיניו אינה מקדשת דווקא פרסום מהיר אלא יותר נכון לומר שהיא מקדשת את החומריות, אותה ניתן להשיג בעזרת הכסף. החומריות היא מוסג רחב שכולל בית גדול, רכב, ומותגים לרוב. מה שעצוב הוא שמרוב חומריות גם אנחנו בני האדם (בעיקר נשים) הופכים לחומר ומכאן עלינו להראות כמו מותג, כמו הנשים בפרסומות ובטלוויזיה בכלל. בקיצור הדרישה החברתית הלא פורמלית היא שנהיה יפים, עשירים ומוצלחים, כמובן שרוב רובינו איננינו יכולים לעמוד בדרישות אלו ומכאן הדרך לבעיות בדימוי העצמי היא אך טבעית. חוסר היכולת של פרטים בחברה לעמוד ב"נורמות" החברתיו כפי שבאות לידי ביטוי במידייה והדימוי העצמי הירוד כתוצאה מכך הם הגורם המוביל לתחושות הנוירוטיות שלנו, ואז כדי להרגיש יותר טוב עם עצמינו ולהפחית את חרדותינו נלך ונצרוך עוד חולצה מרשת ממותגת היטב כך שנוכל להרגיש קצת יותר קרובים לאותם יפים ומוצלחים שמפרסמים את החולצה שקנינו...
בשורה התחתונה.. הריאלטי אינו הגורם לזומביות אלא תרבות קפיטליסטית שמקדשת צריכה וכסף... ואיזו דרך יותר טובה לגרום לנו להוציא כסף על משהו שאנחנו לא צריכים אם לא דרך פגיעה בדימוי העצמי שלנו ומכירת האשליה שרק אם נקנה את המכשיר/נעל/רכב/בושם הספציפי הזה.. רק אז נהייה מאושרים ושלמים עם עצמינו
עצוב לא?
אדם,
חלם
(20.11.09)
0
תנו ציון לתגובה זו:
45. ספסר מטיף מוסר
סתם אחת,
(20.11.09)
-1
תנו ציון לתגובה זו:
46. מדובר בדיסתימיה- יש לזה הגדרה
ואין כאן את מי להאשים אלא את התרבות הקפיטליסטית שגורמת לנו לחוש מנותקים ומנוכרים ממה שאנחנו עושים. מצפים מאיתנו להיות מכונות עם יעדים ושורות תחתונות- זה לא תמיד עובד ככה.
צריך חהכיל את החרדה, הדיכאון ולא להתקיף אותה!
המאמר ציני ומתנשא בעיני.
רועי רוזנברג,
(20.11.09)
2
תנו ציון לתגובה זו:
47. למגיב 29
למרות שאני מאלה ששם משפחתם מסתיים ב"ברג" אני מצדיק אותך.
אהבתי את הכנות ובעיקר אני יודע שמה שכתבת הוא נכון.
אני מקווה שעוד נשמע עליך כי אתה נשמע בחור מיוחד.
בהצלחה.
(20.11.09)
0
תנו ציון לתגובה זו:
48. מספר 19 : אני ככה כבר 30 שנים ולא מצטער על אף רגע . גם על זה שלא התחתנתי...
(20.11.09)
-1
תנו ציון לתגובה זו:
49. מספר 40 יפה כתבת . תצליח בכל דרכיך .
עידו,
מרכז
(20.11.09)
-1
תנו ציון לתגובה זו:
50. מסכים עם מיכאל בכל מילה
אני עצמי שמעתי ומכיר מקרוב לא מעט אנשים
מהסוג שמיכאל מתאר.
להורים המסכנים אין בד"כ כלים
להתמודד עם בעיה מהסוג הזה ואם יש כאלה שכבר רוצים
אז הבושה בולמת אותם.